רבקה ואברהם לא נישאו אצל רב באותם ימים בהם בתנועה הקיבוצית סברו שמספיק לגור יחד...
התחנה הראשונה הייתה שדה המלפפונים שבקיבוץ בו נפגשו ובו הציע אברהם לרבקה לעבור לגור יחדיו באוהל.
קיימנו חופה וקידושין בנוכחות הבנים והנכדים תוך שאברהם מגיש לרבקה כתובה לחמישים השנים שבדרך...
התחנה השנייה הייתה עתלית, מפעלי המלח מקום בו עבד אברהם, אותם ימים היו ימי גריפת המלח מן הים. הריח העז של המלח, שקי המלח הענקיים, גריפת המלח ע"י טרקטורונים מיוחדים כל אלה בלווי הספור ים של אז היו חוויה שנצרבה בתודעה של כל המשפחה.
תחנות נוספות ריגשו לאורך היום ששיאן היה הסרט "בבית השיטה" על אותם ימים של פילוג אותו רעיון שאברהם הגה והאמין עד יומו האחרון.
המסע של כל המשפחה יחד, החוויות, השירים והברכות לאורך המסע ומסיבת הנישואין הם הם שנתנו מימד חדש למה שנקרא משפחה מאוחדת.
